בשנת 1777, קם בוטניקאי הורס דה ססרשמו, שבנה קופסא ובתוכה הניח קולט ומיכל וכך חמם מרק. בערך מאתיים שנה אחרי, קם ד"ר מישראל, ד"ר צבי תבור, שפיתח את קולט השמש אותו אנו מכירים היום. ד"ר צבי תבור זכה לקבל פרס וכן תעודת הערכה אישית אודות הפיתוח מראש הממשלה דאז בן גוריון.
בשנת 1976, פקד את הארץ משבר אנרגית חשמל. חל מחסור בדלק, מחירי הדלק עלו, היו הפסקות חשמל רבות וחברת החשמל לא עמדה בעומס הכבד. בעקבות המשבר, נחקקו תקנות שכל דירה הנבנית בארץ חייבת בהתקנת דוד שמש. תקנה זו גרמה ליותר מ-95% דודי שמש בבתי האב בישראל ומכאן קולטי השמש החלו לתפוס תאוצה בארץ. הדבר חסך מליוני חביות דלק למדינה. מאז, יצרני הדוודים מפתחים ומשכללים אותם על מנת להגיע לניצול מרבי של אנרגית השמש.
דוד השמש מורכבים מ-2 חלקים, מיכל מים וקולט שמש. כיום, ברובם מורכב בנוסף גם גוף חימום חשמלי. המיכל ממוקם גבוה מהקולט כדי שתתבצע החלפת מים.
איך זה באמת עובד? אל המכשיר מוזרמים מים קרים מהבית או מהברז הראשי, משם הם מוזרמים בעזרת צינור חיצוניאל החלק התחתון של הקולט, השמש מחממת את המים וגורמת להם לעלות אל חלקו העליון של הקולט ומשם בעזרת צינור חיצוני מוזרמים המים לחלקו העליון שלו שם הם דוחפים את המים הקרים למטה והמעגל חוזר חלילה.
קיימים נפחים שונים. בחירת הנפח צריכה להיות על בסיס צריכת המים וכמות הדיירים בבית.
.jpg)
